חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע”ח-2018 (להלן- “החוק”) מהווה רפורמה משמעותית בכל הנוגע לדיני חדלות הפירעון (פשיטת הרגל) בישראל. חוק זה מסמל שינוי תפיסה. לא עוד גישה לפיה החייבים אשמים במצבם ולכן מותר לנקוט סנקציות אשר הינן בגדר ירידה לחיי החייבים, אלא גישה שיקומית וזאת מתוך הבנה כי מדובר בתאונה כלכלית וכן כי קיימת חשיבות להחזרת החייבים לחברה ולמעגל החיים הכלכליים.

אנו, בחברת עורכי דין מלי טייב, בעלי ניסיון רב שנים בכל הנוגע להליכי פשיטת רגל הקודמים לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וכן נערכים בהתאם לשינויים הרבים במסגרת החוק.

החוק – תכליות 

החוק קובע שלוש תכליות:

• להביא לשיקומו של החייב.
• להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים.
• לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.

החוק – ערכאות שיפוטיות – מעבר מהמחוזי לשלום

אחד השינויים המשמעותיים בחוק עוסק בסמכות בתי המשפט ליתן צווי הפטר. בעוד שבעבר הסמכות הייתה לערכאת בית המשפט המחוזי, הרי שכעת הסמכות הועברה לערכאת בית משפט השלום ולשכת ההוצאה לפועל (רשות האכיפה והגבייה). כך, בכל חוב העולה על 150,000 ₪ – הסמכות היא לבית משפט השלום ואילו בחוב נמוך מסכום זה, הסמכות היא ללשכת ההוצאה לפועל.

פתיחת הליכי חדלות פירעון – תנאים מקדמיים

בקשה: חובה להגיש בקשה באופן אקטיבי. הרשאים לעשות כן הם החייב, נושה או היועץ המשפטי לממשלה.

• חדלות פירעון: על החייב להיות במצב של חדלות פירעון בעת הגשת הבקשה. סעיף 2 לחוק מגדיר מצב זה כאשר אדם אינו מסוגל לשלם את חובותיו במועדם (מכונה ‘מבחן תזרימי’) או ששווי התחייבויותיו עולה על נכסיו (מכונה ‘שווי נכסים מול חובות’).
• קיומו של חוב: תנאי זה רלבנטי כאשר הנושה הוא זה המבקש את פתיחת ההליכים. במקרה כזה, על הנושה להוכיח את קיומו של החוב.

צו פתיחת הליכים ליחיד – הגבלות

היה וניתן צו לפתיחת הליכים הרי שבשלב ראשוני הצו מביא להקפאת כל תביעה כספית או הליכי גבייה המתנהלים כנגד החייב. יחד עם זאת, יצוין כי עיכוב ההליכים אינו נוגע להליכים שאינם בגדר הליכי גביה, למשל אם ניתן פסק דין לפינוי מושכר, פסק הדין אינו מעוכב באופן אוטומטי.

עם מתן הצו, הגבלות אשר הוטלו במסגרת הליכי גבייה יבוטלו לאלתר (כפי שמורה סעיף 121(3) לחוק). בצד ביטול הגבלות אלו, יוטלו הגבלות אחרות בדמות:

• הגבלת כרטיס אשראי.
• הגדרת החייב כחייב מוגבל.
• איסור על החייב לייסד תאגיד אלא ברשות הממונה.
• הגבלה על קבלה או החזקת דרכון – צו עיכוב יציאה.

הגבלה על החזקת רישיון נהיגה אינה נכללת במסגרת ההגבלות המידיות בצו פתיחת הליכים וזאת, כאמור מתוך שינוי התפיסה. לא עוד ירידה לחיי החייב, אלא מתן הגבלות שיביאו לפיקוח על החייב ושמירה על נכסיו לצורך ניהול יעיל של קופת הנשייה ושיקומו הכלכלי. כמו כן, עם מתן הצו, החייב רשאי לפתוח חשבון בנק אחד אשר יעמוד תמיד רק ביתרת זכות.

מתן צו פתיחת הליכים ליחיד – דמי מחיה, מינוי נאמן ותקופת הביניים 

מינוי נאמן: עם מתן צו לפתיחת הליכים, ממנים לחייב נאמן וזאת לתקופה בת תשעה חודשים אשר נקראת תקופת הביניים. בתקופה זו הנאמן עורך בחינה וחקירה אודות היקף נכסי החייב וכן בוחן את הנסיבות שהובילו את החייב למצבו הכלכלי. על החייב לשתף פעולה ולהציג בפני הנאמן מידע רב אודות הכנסתו, נכסיו ועוד. כן על החייב להגיש לנאמן דו”חות מפורטים אחת לחודשיים.

דו”ח ממצאי בדיקת כלכלית מטעם הנאמן: בתום תקופת הביניים, מגיש הנאמן דו”ח ממצאי בדיקה כלכלית של החייב והממונה בוחן אותו (ראו סעיפים 144 ו- 153 לחוק). במקביל למסירת הדו”ח לממונה, על הנאמן למסור הודעה לכלל הנושים והם רשאים לעיין בדו”ח. בפרק הזמן של 30 ימים מיום מסירת הדו”ח לממונה, החייב והנושים רשאים להעביר לממונה את התייחסותם לדו”ח.

דמי מחיה: בתקופת הביניים המחוקק הכיר בעובדה כי החייב נדרש להמשיך את חייו ולכן קבע נוסחה לפיה תחושב הכנסת החייב אשר תישאר בידיו להמשך חייו. המחוקק הורה כי לאחר הגשת בקשה למתן צו פתיחת הליכים, על הממונה לקבוע לחייב חובת תשלומים בתקופת הביניים. גובה התשלומים יעמדו על ההפרש שבין דמי המחיה לבין השכר בפועל של החייב. דמי מחיה מוגדרים בחוק בתור אלו הדרושים לחייב ולבני משפחתו לצורך מחיה בכבוד (ראו סעיף 160 בחוק).

תביעת חוב מצד נושים: במקביל ובפרק הזמן של עד שישה חודשים מיום מתן הצו לפתיחת הליכים, על הנושים להגיש תביעות חוב. נושה אשר לא יעשה זאת יאבד את זכותו לקבל כספים מהחייב. התביעה צריכה לכלול את כל המסמכים הנדרשים – תביעה חלקית תידחה ואין רשות לתיקונים בעניין זה. תביעת חוב חייבים להגיש גם מקום בו החוב הוא מותנה או עתידי.

הצעת הממונה לתוכנית לשיקום כלכלי:

כאמור לעיל, בחלוף תקופת הביניים (תשעה חודשים) מגיש הנאמן לממונה דו”ח בדיקה כלכלית אודות החייב. הממונה בוחן את כלל נסיבות המקרה ונדרש להגיש לבית המשפט תכנית ובה הצעה בדבר שיקום כלכלי של החייב. זאת יש לעשות בתוך חודשיים מיום שקיבל הממונה את דו”ח הנאמן.

הצעת השיקום צריכה לכלול בין היתר את אלה:

• ממצאי דו”ח הבדיקה של הנאמן – זו התשתית העובדתית של הצעת השיקום.
• המלצה לצו תשלומים, קיצור או הארכה.
• במקרים מסוימים, כאשר ברור כי אין תועלת במתן צו תשלומים, המלצה להפטר לאלתר.

גם הצעה זו לשיקום כלכלי, כמו דו”ח הנאמן, כפופה לעיני החייב והנושים והם רשאים להגיש לבית המשפט את עמדתם ביחס להצעת הממונה.

צו לשיקום כלכלי 

בדיון שיתקיים בתוך שנה מעת פתיחת ההליכים, ידון בית המשפט במתן צו לשיקום כלכלי.

ככל שיינתן צו הרי שזה יכלול:

• תכנית פעולה: תכנית לפירעון החובות של החייב מסך נכסיו והכנסתו השוטפת.
• כמה משלמים כל חודש: גובה התשלומים שעל החייב לשלם בטרם יקבל הפטר וכן את מספר התשלומים. גובה התשלומים נקבע בשלב זה בהתאם לכושר ההשתכרות של החייב בניכוי דמי מחיה בכבוד. וזאת בניגוד לתקופת הביניים, שם דמי המחייה נקבעו לפי ההשתכרות בפועל.
• כללי מימוש: הוראות לגבי קופת הנשייה, אילו נכסים יוותרו בקופה וכיצד ימומשו.
• מה לא נכלל בהפטר: חובות אשר לגביהם לא יינתן צו הפטר.
• כלים למניעת חדלות פירעון חוזרת: הכשרה מתאימה לחייב על מנת שיימנע בעתיד מכניסה לחדלות פירעון נוספת – ככל שיהא בכך הצדק.

לסיכום:

החוק אשר נכנס לתוקף בספטמבר 2019 מהווה רפורמה משמעותית בדיני פשיטת רגל (חדלות פירעון) וקיימת חשיבות עליונה להיוועצות עם עורכי דין המתמחים בתחום זה. משרדנו בעל ניסיון רב שנים בכל הנוגע להליכי פשיטת רגל הקודמים לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וכן נערך בהתאם לשינויים הרבים במסגרתו. לפיכך, הנכם מוזמנים להיוועץ עימנו ויחד נמצא את הדרך הנכונה, הבטוחה והראויה להוציא אתכם מהבוץ הכלכלי אליו נקלעתם, נסייע לשיקומכם וחזרתכם המהירה ביותר ככל שניתן לחיי החברה והכלכלה במדינה.

עוד על ​השפעת הרפורמה בהוצאה לפועל על החייבים – לחצו כאן לכתבה בוואלה

 זיכרו – חובות אינם בגדר גזירת גורל – ניתן ואף חובה לפעול בהליכים המתאימים ולרבות בכלים לשיקום כלכלי על מנת להשאיר אותם מאחוריכם.